היום השמיני בשבוע

חושך בחדר, הם במיטות, כבר אחרי כל התחנות של הרכבת* אני שוכבת לצידם על השטיח, חושבת על אינספור המשימות שמחכות לי מעבר לדלת אבל לפני זה מתרווחת אל אחד הרגעים הכי אהובים עלי ביום:
***שאלות***
אמא מה היום שאת הכי אוהבת בשבוע?
קשה לי לענות על זה… כי בכל יום אני אוהבת משהו אחר…
אני הכי אוהב את יום ראשון, כי שישי זה כמו שש, שבת זה כמו שבע וראשון זה כמו שמונה ואני הכי אוהב את המספר שמונה.
ואני הכי אוהב את המספר ״וחצי״ כי אני בן חמש וחצי.
אמא
מה הדבר הכי יקר שיש בעולם? … ומה בענייך? …
ומה הכי קטן? … ומה אתה חושב? …
אמא, מה הדבר הכי יפה שיש בעולם?
וואו… מעניין שאתה שואל את זה
(חשבתי על זה היום בזמן נהיגה… )
זה חייב להיות משהו כמו חפץ או איזה דבר שראיתי?
או שזה יכול להיות כל דבר שיש בעולם?
את יכולה כל דבר…
מממ… הדבר הכי יפה שיש בעיני בעולם זה המפגש של האמת עם האהבה.
ומה הכי יפה בעולם בעינייך?
(שקט…
אולי הם נרדמו?
לא, הם לא נרדמו…)
אמא מחר את הולכת לעבודה?
כן ואתם לגן ולבית ספר.
למי את עוזרת מחר?
מחר אני עוזרת לאישה נחמדה מיודפת, קוראים לה רעות ואני חושבת שאתם קצת מכירים אותה…
(מחר יום ״משרד״ שלי וקצת יום לימודים)
אמא אבל לא הבנתי… בשביל מה צריך את כל הקומפוסט הזה, שהיה שם?
כדי לשמח אותנו
ולחמם אותנו בחורף
וגם כדי לעזור לדשא לגדול חזק, ירוק ובריא.
אה…
יפזרו אותו מחר?
לא יודעת…
את חושבת שאפשר שישאירו אותו ככה בשקית?
לא נראה לי.. אולי רק לעוד כמה ימים.
איזה יום היום?
שלישי והוא בדיוק נגמר
אה.. אז בטוח שעד יום שמונה כבר יפזרו אותו…
__________________________________
רכבת* – כבר שנים שבסוף כל יום מגיעה אלינו הרכבת שנוסעת אל ״ארץ השינה והחלומות״… התחנה הראשונה שלה: ״ארוחת ערב״ והאחרונה: ״פיפי אחרון״ כמובן. זו הרכבת הכי לא מתוזמנת, שאני מכירה ולפעמים ממש בא לי, שמשום מקום, תגיח כבר איזו חללית ותסגור בשבילי ובשבילהם את כל הפינות …

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

הצעות, מודעות ועידכונים

הסתיו בפתח

אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

לפתוח חלון ביחד

כמו צעידת ערב, ברחוב עירוני, מלא בחלונות מוארים כך אני גוללת לאורכו של הפייסבוק שלי בשעת לילה מאוחרת.
מציצה פנימה בסקרנות ובפליאה אל תוך חייהם של אחרים. של אחרות. רק לפעמים אני מתגלה בפניהם, שידעו שנעצרתי לרגע אל מול חלונם המואר.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

כשהאהבה נוכחת

"כשהאהבה נוכחת, כל החלקים הלא אהובים, באים אליה כדי להרפא.
החלקים הלא אהובים שלי נבגדו ולכן הם לא בוטחים באהבה"
(אוהד פלא)

קרא עוד