לוגו ידיים פשוטות

זמן לכל

שנה חדשה מגיעה.

כבר נוקשת לנו על הדלת עם הימים שמתקצרים ועם הביטוי ״אחרי החגים״ שמשתרע לו בכל פינה. שנה חדשה וכל כך הרבה יקרה בה.
שנה היא מרחב שלם של זמן, של עונות שנה, של תוכניות, ביטולים והפתעות מכל הסוגים ומי בכלל יודע מה יקרה בה ובתוכנו פנימה.
לפני כמה זמן מצאתי שיר שאני אוהבת שבעזרתו נבעה מתוכי ברכה לעצמי ולכם.
מצאתי בתוכו, זווית אחת בלבד מתוך אינספור הזוויות, המילים והכוונות שאפשר להתברך בהן ואני מסתפקת בה לבינתיים.
משהו בשיר הזה נותן לי את התחושה שהכל בסדר, שהכל מצוי בתוך הסדר גם אם הוא לפעמים ממש בלתי מובן וידוע לי.
זה בסדר למשל, שגם השנה לא יהיה לי את הזמן ואת זוג הידיים הפרטיות והחיצוניות לכל מה שאני רוצה להספיק ולעשות ולהיות.
ותוספת בונוס של שמונה שעות ביום תשאר גם השנה, חלום מתוק שלא יוגשם אפילו שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב.
אני יודעת שדברים סותרים ומשלימים יקרו בה בשנה הזו שמגיעה.
היא תהיה טובה השנה הזו וגם מתוקה ויהיו בה גם רגעים פחות טובים, רגעים מרים וחמוצים. זה יהיה בבת אחת באותה השנה.
מאחלת לעצמי ולכם לקבל את כולם.
מברכת את עצמי ואתכם בשנה כזו, שתצטרף ותתקבל בהתאמה אל זרם השנים שהיו לפניה ושיבואו אחריה.
—שתהיה לנו שנה שהכל יקרה בה בבת אחת ויחד עם זאת שיהיה בה זמן לכל—

אדם בחייו/ יהודה עמיחי


אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ
זְמַן לַכֹּל.
וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת
לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ.
אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת,
בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק
בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים
וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן,
לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה.
וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ
וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל
אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה
עוֹשָׂה בְּשָׁנִים מְאוֹד.
אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן.
כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ
כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ,
כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב
וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ.
מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת בַּסְּתָו
מְצֻמָּק וּמְלֵא עַצְמוֹ וּמָתוֹק,
הֶעָלִים מִתְיַבְּשִׁים עַל הָאֲדָמָה,
וְהָעֲנָפִים הָעֲרֻמִּים כְּבָר מַצְבִּיעִים
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זְמַן לַכֹּל.
(מתוך: שעת החסד, שוקן, ירושלים תשמ”ג)

זמן לכל
בתמונה (שמצאתי ברשת): מקום ויצירה שנראה לי שיש בהם זמן לכל. שנמצא השנה את הזמן גם לדברים שכאלו.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

קורסים, סדנאות והרצאות

"מקום לשבט" – אחרון לשנת 2022

אני מזמינה אותך להצטרף ליום "מקום לשבט" שאני מפיקה בפעם השלישית והאחרונה לשנה זו.
המפגש הקרוב מוקדש לנושא "נשיות" ומתקיים ב13.6.22 ביום שני בבנימינה.

קרא עוד
קורסים, סדנאות והרצאות

שיתוף ובסופו הזמנה

יצאתי לעולם הזה בת. הגעתי אחרי שני בנים.
זה ריגש את ההורים שלי.
אני הייתי חידוש.
לא היה לי בולבול, לא עלו השאלות על ברית מילה.

קרא עוד