לוגו ידיים פשוטות

כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות

"כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות" (רובין שמאה)

תפס אותי המשפט הזה, אם כי נדמה לי שכל שינוי גדול ומשמעותי שעשיתי בחיי התרחש הרבה יותר מפעמיים לפני שבכלל מצאתי תעוזה בתוכי לדמיין אותו.
לפני 4 וחצי שנים התחלתי את ידיים פשוטות ויצרתי לי מקצוע חדש. חלפו איזה שנתיים עד שהפסקתי לחלטר בכל מיני עיסוקים מקבילים והיום אני עובדת ומתפרנסת רק מזה. זה ממש לא אומר שהפסקתי לדמיין לעצמי כל מיני עיסוקים, יצירות וחלומות אחרים, הם בינתיים מאופסנים בארון כי המגירות כבר התמלאו לי בדברים אחרים. חוצמזה אני דווקא ממש בעד עיסוקים מקבילים ודי מחבבת חלטורות.
לפני חודש נפגשנו לפגישה מסכמת וחגיגית עם כל חמשת הנשים, שסיימו את הקורס הראשון וכבר עובדות ומלוות בגישה הזו. זה עוד נוסע בהילוך שני. אבל אני כבר לגמרי מצליחה לדמיין את זה על הכביש המהיר.
בספטמבר הקרוב דפנה, שותפתי המופלאה (שדמיינתי אותה ופתאום היא הפכה למציאות מבורכת) ואני נפתח את קורס ההכשרה השני של ידיים פשוטות, כרגע אנחנו עוסקות בהרשמה ובמפגשי הכרות עם מתעניינימות ואם הסתקרנת אז נשמח לשלוח גם לך מכתב עם כל הפרטים עליו (מייל ומספר טלפון לפרטי או בטופס פנייה לאתר שלנו יוכלו לעזור בעניין).
בהקשרים של כל המשפטים האחרונים ובגם בלי קשר, אני רוצה להוסיף שלפעמים דברים הופכים למציאות עוד לפני שמספיקים לדמיין אותם לפרטי פרטים ושישנם הרבה דברים שלמדתי על עצמי ועל אחרים מאז שדמיונות ומציאות החלו להתערבב לי בשדה הזה של פרנסה, תעסוקה והגשמה עצמית.
מה למשל?


* ראיתי שהכל קורה בכל מקרה ושאפשר לנוח ולהתמסר ואז שכחתי את זה לגמרי ועבדתי ממש קשה.

* הסכמתי להיות גדולה וכנה וחשופה גם כשזה נראה לי כמו דבר בלתי סביר, הגיוני ורצוי לעשות.

* להיות עצמאית זו ברכה וגם קללה. זה מאוד נעים להיות אדונית לזמן שלי וזה מאוד כואב לי בראש במייל ביומן ובוואטספ. האמת שבא לי לחבק כל מי שמעז.ה לקפוץ מהיבשה היציבה של השכיר.ה אל תוך המים העמוקים והקרים האלו של העצמאות ולחלוק ביחד איזה קרש הצלה בתוך הנהר הסואן והגועש של חופש גדול, חגי תשרי המתקרבים, רואי החשבון יועצי השיווק והמיתוג.

* למדתי שאני בדיוק כמו כולם – רוצה לאהוב ורוצה שיאהבו אותי, רוצה לקחת חלק משמעותי בציר הנתינה והקבלה שעליו מסתובב העולם הזה.

* נזכרתי בייחודיות זו שהיא רק שלי והכרתי את הצבעים שבהם רק אני משתמשת, במיוחד כשאני מאפשרת לרצונות האלו מהשורה שמעל, להתקיים בלי פחד.

* מצאתי דרך לעשות את מה שאני עושה ממילא ולבקש על זה שכר. בהתחלה במבוכה ובילבול ואחר כך בשמחה ואמונה. כולה כסף, ממילא הוא בעיקר עובר דרכי ולא נעצר להעלות אבק.

* ובאותו ההקשר למדתי להתעסק עם כסף ולהזיז אותו ממקום למקום עם יותר חופש ופחות חששות וגיליתי שאין דבר שטוב יותר לאנשים ולחומר המודרני הזה, מזה שהוא בתנועה מתמדת.

* למדתי לעבוד בצוות ולהיות ביחד בתוך שותפות שהיא בלתי אמצעית, לאורך זמן ובאזורים לא סטרילים ומנותקים כמו קלינקות ממוזגות, למרות שמדי פעם גם אני מפנטזת על חדר קבוע עם שתי כורסאות, קופסאת ממחטות ושעון קטן שמפונה רק לכיווני.

* למדתי לארח אנשים בכל מקום. בעיקר בבית שלהם אבל גם בנחל, בבנק, בבית קפה, על דשא ציבורי, בבית שלי, בין עירמות הניירת שלהם או הכביסה ולמדתי גם לארח אותם במרחב הפנימי שלי, שבאופן אבסורדי נהיה רק יותר גדול ופחות דחוס ככל שאני מכניסה אליו יותר א.נשים.

* למדתי שהמכונית שלי היא בית חם בעולם של… קפה קר (לא סובלת קוקה קולה), דיבורית לרכב, וייז ופייסבוק.
זהו. אני עוצרת כאן כי אני חוששת שאפול לתוך רשימת קלישאות שאני בעצמי אצור וזה ירגיש לי דביק כזה ולא מספיק אותנטי, חוצמזה גם בסטנדרטים שלי יצא לי ארוך, אבל אם קיבלתם השראה אז אני מאוד אשמח לקרוא מה אתם למדתם והבנתם על עצמכם ובכלל על העולם מהנתיב המקצועי שבחרתם בו או שאולי בכלל זה הוא שבחר אתכם?

כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות

בתמונה: זה מה שגוגל הציע לי כשביקשתי תמונה שקשורה בהכנסת אורחים. אברהם אבינו, תודה על ההשראה.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

קורסים, סדנאות והרצאות

"מקום לשבט" – אחרון לשנת 2022

אני מזמינה אותך להצטרף ליום "מקום לשבט" שאני מפיקה בפעם השלישית והאחרונה לשנה זו.
המפגש הקרוב מוקדש לנושא "נשיות" ומתקיים ב13.6.22 ביום שני בבנימינה.

קרא עוד
קורסים, סדנאות והרצאות

שיתוף ובסופו הזמנה

יצאתי לעולם הזה בת. הגעתי אחרי שני בנים.
זה ריגש את ההורים שלי.
אני הייתי חידוש.
לא היה לי בולבול, לא עלו השאלות על ברית מילה.

קרא עוד