אני זוממת בראש קודח ובלב נבון, את הקורס הבא שאלמד.
בימי חמישי אני מלמדת את קורס ההכשרה החמישי של ידיים פשוטות.
בנסיעות הבוקר-הלוך ובנסיעות האחה"צ-חזור, בזמן שהנוף שבין יודפת לבנימינה מתחלף ומשתנה, אני זוממת בראש קודח ובלב נבון, את הקורס הבא שאלמד.
זה לא יהיה עוד קורס הכשרה.
זה יהיה קורס אחר. דומה אך שונה.
קורס שלתוכו אצוק את המהות והתמצית של ידיים פשוטות.
משנה לשנה, מליווי לליווי, מקורס לקורס, אני מבינה את הדבר הזה שאותו אני מלמדת, טוב יותר.
אני מתרגשת לגלות את המורה-חוקרת, שבי מעזה לעשות עוד צעד במסע.
מאחלת לעצמי בקורס הבא המתגבש,
להיות מורה כמו כל המורים והמורות שלי:
זקופה, נדיבה, קשובה ואותנטית.
כזו נותנת ערך, שמזיז ומשנה גם מבפנים וגם מבחוץ.
מאחלת לעצמי להיות מורה, שמשתתפת בהגדלת האהבה והטוב בעולם.
בחמישי האחרון, הלכתי עם טלי חברתי לטיול בעין צור (היית שם? וואו איזה מקום זה, אה?) ובעודי על הענפים, שיתפתי אותה במזימה הנרקמת.
היא שלפה מצלמה להנצחת הרגע.
התכנים לקורס החדש עוד נרקמים ואני בסקרנות ובהרבה תשוקה לדבר הבא שיוולד. אפילו בצילום הזה, רואים משהו לא מזוהה שהתיישב לי בדיוק על העין השלישית, חזון שכזה שמגיע מלמעלה בטבעיות…
אז הנה עכשיו גם אתם עדים למזימה ולכוונה שלי וגם עדים ועדות להסכמתי לגדול עוד ועוד, מבלי לדעת בדיוק לאן.
אם יש לך עניין לקבל ממני עידכונים על ימי "מקום לשבט" עתידיים, על תהליכי סטאז' מוזלים (תכף מתחיל עוד סיבוב), על קורסים חדשים שנזממים ממש עכשיו על אש קטנה או על פעילויות שעוד יגיעו בעתיד, אז אפשר להצטרף דרך הקישור הבא אל קבוצת וואטספ חרישית שבה רק אני מפרסמת:
