השעה 9:15 הן:

כבר נאספות ב"מטבח בית הספר", מקשקשות, נפגשות, מתחבקות ומכינות קפה. מגיעות מכל קצוות הארץ.

מישהי מהן מכינה לי תה. כבר למדתי לבקש.

מישהי אחרת בדיוק חונה. מישהי צוחקת. מישהי מתבוננת מהצד, מחפשת איך להכנס ברגישות. מישהי שולחת הודעה בקבוצת הוואטספ שהיא מאחרת, אבל היא בדרך!

בינתיים אני:

מסדרת את המעגל, מתכווננת מבפנים להיות להן המנחה.

מזכירה לעצמי שאני לא הסיפור כאן.

שהקסם שקורה גדול ממני.

אני נותנת לאגו בעיטה ב'תחת וקוראת למורה שאני להתקרב אלי.

מזכירה לעצמי, שאני מאפשרת.

מאפשרת להן וגם לעצמי אני מאפשרת:

להיות בנתינה, להסכים להראות את עצמי במלואי, להיות נדיבה, להיות סקרנית, להעז, להסכים לא לדעת, להסכים לבטוח. לדבר את השיחות הלא מדוברות, כך שהלב שלנו יפתח ושנוכל להאמין בטוב שבנו, בטוב שבעולם, כך שנוכל להרגיש בטוחות ולהתהלך בו זקופות ולהגיע לכל מפגש כשהידיים שלנו פשוטות פשוטות. למה לנו? כי ככה יותר נעים לחיות.

השעה 9:25

אני קוראת להן להכנס לכיתה.

הן באות. מתיישבות במעגל שממתין להן. הן כ"כ מגוונת, כל אחת עולם ייחודי.

אני שמחה בכל אחת מהן. מודה על הזכות להפגש באמת.

השעה 9:35

אני מדליקה את הנר שבמרכז המעגל. אני קוראת לו בצחוק: "המדורה שלנו".

היא מחממת וחושפת אותנו, מעצימה ומפתיעה כל פעם מחדש.

המפגש מתחיל. הקסם מתרחש.

 

את זה כתבתי בסוף מפגש 7 לפני שבועיים.

בעוד יומיים נתעגל למפגש 9 שיעסוק ב"אתיקה וגבולות" ובסופו אחלק להן את הפניות שהתאמתי להן לסטאז' החיצוני. הגיעו עשרות פניות!

מתוכן הוגרלו 15 א.נשים ברחבי הארץ שיקבלו ידיים פשוטות במחיר סמלי. איזה פניות מרגשות הגיעו…

גם הן סקרניות את מי יפגשו, אילו חיבורים ומפגשים יקרו להן בדרך הזו…

הלוואי ויכולתי לספר לכם כאן הכל. אבל אתיקה וגבולות וכל זה, אתם יודעים

בקרוב אני משיקה קורס חדש. משהו אחר. זה מרגש אותי רק לדמיין אותו.

אם תרצו להתעדכן עליו או על דברים אחרים שאני זוממת, אז אפשר להצטרף דרך הקישור הבא אל קבוצת וואטספ חרישית שבה רק אני מפרסמת:

 

בתמונה: השעה 9:25 ככה נראת הכיתה שלנו, ממש רגע לפני שקראתי להן להכנס אליה.