מפגש

קשה לי להסביר במילים. כמה מרגשת אותי האפשרות לפגוש. לפגוש לעומק ולרוחב את האנשים שאני מלווה בתקופה האחרונה. מרגש אותי לפגוש את המקרר שלהם ואת כל מה שממוגנט אליו. את מה שיש בתוכו ואת מה שאין בו. לפגוש את החתול והכלב שלהם ואת האופן שבו הקיום הייחודי שלהם משתקף בבית שאליו הוזמנתי. חושבת לעצמי שבית זה עולם. בית זו אפילו ממלכה. ממלכה תובענית, עמוקה והכרחית, בית זה כמו השקף החומרי המוחשי, של החיים הרוחשים בו. אני אוהבת לפגוש את הבתים שלהם את הצרכים השונים שלהם, לפגוש את הכביסה, את הכלים בכיור, את הניירת, את המשימות והעומסים ובעיקר אוהבת לפגוש את הלב שלהם נפתח אלי ואת שלי אליהם. אז, מה להכין לך לשתות? האמון נבנה גם בזמן שנשאלות שאלות סתמיות שכאלו לפעמים היא שואלת ומכינה לי ולפעמים זו בכלל אני שמארחת אותה בביתה שלה, מחפשת את הסוכר בכל הארונות ומגלה בסוף שהוא בכלל במקרר. חשבתי על זה השבוע, שגם כשאני מתארחת תמיד אני בעצם גם המארחת. מארחת אותם בתוך המרחב הפנימי שלי שמגיע איתי אל הבית שלהם, מגישה להם קפה בבית בכוס האהובה עליהם… ואת ההדדיות הזו שנוצרת ואת התנועה העדינה של הקשר ביני ובינם וביני אל ביתם, גם אותה אני אוהבת. ממפגש למפגש, מתהליך לתהליך אני מודה על היצירה הזו. וגם בוטחת בעצמי עוד קצת.

בתמונה: שיר חדש ויפה שנתפס השבוע כשהוא ממוגנט אל המקרר של אמא שלי.
צילמתי לי אותו כי הוא ריגש ושימח את האישה הקטנה והאמיצה שאני.
שגם היא הייתה ממוגנטת אליו, קצת שמאלה מהשיר של קליפי…
ובעיניים של הקטנה והאמיצה הזו, יכולתי לראות כמה לפגוש זה מרגש.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

הצעות, מודעות ועידכונים

הסתיו בפתח

אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

לפתוח חלון ביחד

כמו צעידת ערב, ברחוב עירוני, מלא בחלונות מוארים כך אני גוללת לאורכו של הפייסבוק שלי בשעת לילה מאוחרת.
מציצה פנימה בסקרנות ובפליאה אל תוך חייהם של אחרים. של אחרות. רק לפעמים אני מתגלה בפניהם, שידעו שנעצרתי לרגע אל מול חלונם המואר.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

כשהאהבה נוכחת

"כשהאהבה נוכחת, כל החלקים הלא אהובים, באים אליה כדי להרפא.
החלקים הלא אהובים שלי נבגדו ולכן הם לא בוטחים באהבה"
(אוהד פלא)

קרא עוד