אלוהי השיווק ופיות הפירסום

מעיין כתיבת הפוסטים שלי בידיים פשוטות התייבש, ריק.
כלום מכל כיוון. כלום.
כבר חודשים על גבי חודשים שלא הנבעתי מתוכי שום פוסט שמספר מה קורה בידיים פשוטות, כבר נצח שלא כתבתי שום פוסט שמביא איזה סיפור עם חוויה.
מרגישה שאולי בזה שאני לא כותבת אני מאכזבת את קהל העוקבים שלי, הקהל המפרגן והתומך שבזכותו ידיים פשוטות הפכו למה שהן היום. בסתר ליבי אני מקווה שבכלל לא שמתם לב שככה זה ולא הבחנתם שקצת נעלמתי לי מכאן…
אבל זה שאני לא כותבת זה לא בגלל שבאמת לא קורה כלום, לא כי התייבש והתרוקן אצלי. להפך… קורים כ״כ הרבה דברים. מלווה אותי תחושה שהכל עולה על גדותיו ואני רק צריכה לבוא עם בקבוקים ומיכלים בדמות של זמן ופניות כדי להקליד ולנסח את שלל החוויות למילים.
הקיצר, כבר לא ממש יודעת… יבש או אולי מוצף…
מה שבטוח זה שעכשיו אני גוללת לי במורד הפיד
מחפשת איזו השראה
מנסה לצוד לי איזה וויב,
איזה מקצב,
לשלוף איזה ארנב,
כדי לכתוב לכם פוסט על קורס ההכשרה השני של ידיים פשוטות שנפתח בעוד חודשיים מ-ע-כ-ש-י-ו, הפעם בבינימינה במרחב מקסים, ממש ליד תחנת הרכבת.
אז מתלבטת אם לספר ולכתוב על הקורס הראשון שהסתיים?
אולי אכתוב על סרטוני התדמית שצילמנו ועל איך זה היה כל ההרפתקה הזו?
אולי אספר לכם על הבלבול המתמיד שיש בתוכי בין לבקש לבין לתת?
אולי לא אכתוב דבר על כל אלה ואקווה בתמימות שאלוהי השיווק של הפייס ופיות הפירסום של כל היתר, יעשו את שלהן ויחברו בין ידיים פשוטות לבין המשתתפות והמשתתפים בקורס השני שלנו.
אולי זו את? אולי זה אתה?
סקרניות לגלות אלו חיבורים חדשים ומשמעותיים מחכים לנו באופק.
ומי יהיו השותפים והשותפות שלנו לעשייה של נתינה ופרנסה, של משמעות ופשטות.
כתבו מייל וטלפון בתגובה או בפרטי ונצרף את כל הפרטים על הקורס המתקרב.
ואם זו פעם ראשונה שאתם נתקלים ברעיון הזה אז תציצו באתר ובפוסטים ותקראו על ״ידיים פשוטות״, מכל הטקסטים והסרטונים זה בטח כבר מספיק ברור מה זה השרות הזה ותמיד נדמה לי שלא משנה כמה מילים אכתוב זה תמיד נשאר קצת מעורפל.
בערך כמו הפוסט הזה.

בתמונה: באלבום של סבא גוגל מצאתי תמונה משותפת של אלוהי השיווק עם פיית הפירסום.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

הצעות, מודעות ועידכונים

הסתיו בפתח

אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

לפתוח חלון ביחד

כמו צעידת ערב, ברחוב עירוני, מלא בחלונות מוארים כך אני גוללת לאורכו של הפייסבוק שלי בשעת לילה מאוחרת.
מציצה פנימה בסקרנות ובפליאה אל תוך חייהם של אחרים. של אחרות. רק לפעמים אני מתגלה בפניהם, שידעו שנעצרתי לרגע אל מול חלונם המואר.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

כשהאהבה נוכחת

"כשהאהבה נוכחת, כל החלקים הלא אהובים, באים אליה כדי להרפא.
החלקים הלא אהובים שלי נבגדו ולכן הם לא בוטחים באהבה"
(אוהד פלא)

קרא עוד