סימני חלודה מבורכים
אוי ואי ואוי… גיליתי כמה סימנים של חלודה על המקלדת שלי ועל קיר הפייסבוק של ידיים פשוטות… אני חוששת שכבר שכחתי איך ניגשים לכתוב פוסט. מנגבת רגע את האבק מהמסך ומשתפת אתכם בגאווה נטולת בושה, שלפחות המצב הוא כזה מהסיבות הכי טובות שאפשר לדמיין:
– עשרות פניות בחודש לתהליכי ליווי
– עשרות פניות לקורס ההכשרה השלישי שנפתח עוד חודשיים
– הרצאה וסדנה במצב גולמי שמתמצק לו אט אט
– אתר חדש שנמצא כבר בצירי לחץ, (יאללה כבר שיצא החוצה)
– כמה פניות מפתיעות לשיתופי פעולה
– וגם 11 בוגרות ובוגר מהקורס השני שפורשות כנפיים ומצטרפות ל5 בוגרות מהקורס הראשון.
הרבה פעמים אני חושבת על ידיים פשוטות כעל יישות.
ואם כבר יישות אז ללא ספק היא יישות נקבית (אולי זו בכלל הילדה שלי?
הבת שילדתי אחרי שני בנים?) שמלמדת אותי מהי התמסרות ומהי אמונה, מהי אינטואציה ומהי אהבה. כפרה עליה!
אני רוצה לספר לכם שהילדה הזו בערך בת חמש היום והיא כבר יישות עצמאית שגדלה, התחזקה התרחבה ומסתובבת לבדה בעולם.
תודה שאתם עוקבים אחריה למרות שהיא קצת נעלמה מהפייסבוק.
מדהים אותי להבין שיש לה כבר חיים משלה, שסיימתי להחליף לה חיתולים ושהיא רצה לבד בגן השעשועים מהנדנדות למגלשות.
אני חושבת לוותר על מסגרות ומוסדות ולהמשיך ולגדל אותה בחינוך ביתי, תכלס' זה מה שהכי מתאים לה.
הקורס השלישי יוצא לדרך ב15/10/2020 ויש עוד מספר מקומות אחרונים…