בקיצור קיצורי:
תיזמון זה עניין של טיימינג, נכון? היום יום הולדתי ה39 (אני חוגגת לפי הלוח העברי) ובטיימינג מ-ו-ש-ל-ם ותזמון לגמרי לא מקרי, יוצא היום לאויר העולם, האתר החדש של ידיים פשוטות. זו הייתה לידה ארוכה וקשה והריון ארוך ומייסר, אבל התוצאה מדהימה בעיני. אני מאמינה שזו זכות גדולה להיוולד ושביום ההולדת שלנו אנחנו מוזמנים להזכר בזה ולחלק לאחרים את המתנות שלנו, למרות שבאופן מוזר המנהג התהפך איך שהוא… אני מתרגשת להניח כאן ביום הולדתי את אחת ממתנותיי. מאוד אשמח לקרוא את הפידבקים שלכם עליו, ולקרוא את הרשמים ממנו. אמא שלי מספרת שלא כמו לידת האתר החדש, הלידה שלי הייתה דווקא קלה וקצרה וההריון לגמרי סטנדרטי.
http://pshutot.co.il
באירוך, לאוהבי מעשיות, זה הסיפור שמאחורי הקלעים:
לפני שנתיים ידיים פשוטות קיבלו במתנה 30,000 ש"ח תרומה מאדם זר לי. ככה פתאום, בשיא הפשטות. איך? זה לא היה מסתורי וגם לא דרמטי. שיחת טלפון רגילה מאדם מבוגר שמשתף אותי שהוא נתקל בידיים פשוטות בפייסבוק, שהוא קורא באדיקות את הפוסטים שלי, ננגע מהם ומתלהב, (יואו, איך שפעם כתבתי המון…וכמה שהיום אני מתקשה לשוב לזה…) בשיחה הוא סיפר לי שהוא פנסיונר ויש לו הרבה זמן והוא מבקש להציע את עצמו להתנדב אצלנו.
התרגשתי מההצעה והסתקרנתי ממנו, אבל לא הייתי פנויה להעמיק אז ביקשתי מדפנה לדבר איתו ולהבין לאן נכון לקחת את הפנייה הייחודית הזו. הם שוחחו והוא נשמע לה אדם "רציני ואף לעניין" אז החלטנו להפגש איתו פנים אל פנים, כדי להבין יותר טוב מי הוא ובמה בכלל ואיך, יוכל להתנדב אצלנו. משם לכאן בסוף המפגש הזה הבנו ביחד, שזה קצת מורכב להתנדב בתוך תהליכים אישיים כפי שאנחנו מלוות, אבל אז הוא הציע מיוזמתו שבמקום להתנדב אצלנו הוא יתרום לנו איזה סכום, כי הוא נוהג לתרום ליוזמות שהוא מאמין בהן והוא רואה ומרגיש את הנחיצות של השרות החדש הזה.
הוא שאל אותנו: "אז מה אתן צריכות כדי שתוכלו להרחיב את השרות הייחודי הזה הלאה?" התשובה הייתה לי ברורה ועניתי ללא היסוס: "אתר חדש וסרטוני תדמית יוכלו לעזור לזה לקרות". הוא שאל: " יש לכן הערכה כמה דבר כזה זה צפוי לעלות בכלל?" איזה מזל שדפנה הייתה שם איתי בפגישה, כי אני בתמימותי לא ממש הבנתי את הסיטואציה שנוצרה, רק הסתכלתי על דפנה במבט מוזר והיא ענתה לי במבט רגיל: "זה בטח משהו כמו 20,000 אולי 25,000, לא?" הוא ביקש שנעשה שיעורי בית ונברר עלויות. עשינו ונשארנו עם הטווח הזה. זה הרגיש לנו הרבה. זה היה מעל ומעבר לצפיות שלנו שכעבור יממה אחת או שתיים, הוא יתרום לנו 30,000 ש"ח. הוא אמר לנו שההערכה שנתנו, הייתה קצת נמוכה לטעמו ותמיד בדברים כאלו זה יוצא כמה אלפים יותר משבאמת מתכוונים להוציא עליהם…
עד כאן סיפורי ניסים מפתיעים.
לפחות ככה זה הרגיש לי. "משוואה מהחיים" נכתבה במהירות מול פרצופי המשתאה. בערך ארבעה מרכיבים היו בה: 'חסד' כפול 'מזל' ועוד 'עבודה מאומצת' חלקי 'מסתורין'. התוצאה, איך לא? 'פלא גדול'. כזה שהשאיר אותי ימים רבים ועדיין בהודייה עמוקה ופשוטה. אני חייבת להודות שלצד כל הפליאה וההתרגשות, התפנית המפתיעה שלא צפיתי בעלילת המפגש ביננו, גם הרגישה לי כמו עניין טבעי לגמרי ואפילו, הגיוני ומתבקש. אולי זה קשור לזה שיש לי אמונה גדולה בידיים פשוטות ובצורך שלהן בעולם והמון פעמים זה בדיוק מה שביקשתי בליבי שיקרה.
מה ביקשתי? לא ביקשתי משקיע לסטארט אפ הזה וגם לא תרומה, אבל כן ביקשתי שהדרך תפתח בפני היוזמה הזו, ביקשתי שהידיים הפשוטות יתחזקו, יתבססו וישפיעו טוב והרבה ממנו, לכל מי שזקוק להן וברמה היותר אישית ביקשתי ואני עדיין מבקשת, שהיוזמה הזו תפרנס אותי ואת ילדיי בשמחה ובקלות.
הדרך אכן נפתחה וידיים פשוטות הן הפרנסה וההגשמה שלי. זה קרה מהר ובדרכים שלא צפיתי, לא כולן כאלו פוטגניות כמו הסיפור של "איך דפנה הצטרפה אלי לעסק" או הסיפור הזה על "התרומה הנדיבה" אבל שלל ניסים קטנים כגדולים קרו לעסק הזה. ועדיין קורים לו.
בהקשר הזה רוצה לחלוק "טיפ" שהפנמתי אותו רק לאחרונה (וגם למלכה קורונה יש בזה חלק): בקשו בשפה פשוטה וברורה את מה שאתם רוצים שיקרה, בקשו במדוייק את המהות ואל תציעו את הפתרונות והאסטרטגיות לאיך בדיוק זה צריך לקרות, את זה כבר תשאירו ל'בלתי ידוע', יש לו יצירתיות הרבה יותר מפתיעה משלכם.
התורם שלנו ביקש להשאר בעילום שם וחוץ מהשמחה והברכה על השפע שהגיע כך פתאום, במפגש ובשיחות איתו בהמשך, גם נשברו לי, על הדרך כמה פרדיגמות ישנות המבוססות על פחדים וסיפורי אגדות שעליהם חונכתי, על מי הם אנשים "עשירים" ומה מניע אותם… כך שלאיש הזה אני חייבת תודה כפולה ומכופלת לא רק על עשרות האלפים ועל הדחיפה העסקית שנתן לידיים פשוטות אלא גם על השרות שעשה לי ברמה האישית:
עיניים רחבות ומאירות, ערכיות, לב פתוח, נדיבות, נגישות, שיחות עומק. כל אלו יכולים להיות גם לאנשים עם הרבה מאוד ממון. מבחינתי תודות למפגש איתו, פג באופן סופי ומוחלט תוקפו של הביטוי המעוות "עשיר ורע לו עני וטוב לו" שאינספור אגדות וסיפורי צדיקים ניסו להשריש בי מילדותי. אין שום קשר בין טוב לב לכסף, אין שום קשר בין סבל לעושר. כסף הוא חומר. אמצעי תיווך מבריק שיצרו בני האדם וכדי להנות ממנו, להזיז אותו ולהתברך בו, אפשר ואף רצוי לנער ממנו את כל הרגשות והתחושות שהדבקנו לו משלל סיבות שחלקן מוצדקות.
אז מה באמת עשינו עם הכסף שקיבלנו ממנו? האם נסענו לחופשה מפנקת וקנינו כורסה רכה לסלון? לא בדיוק. באיחור פסיכי ולא מובן מה שקרה עם התרומה הזו, זה בדיוק מה שדובר. היום, כמעט שנתיים מאז אותו מפגש, האתר החדש וסרטוני התדמית, עולים ביחד לאויר האינטרנט הפתוח ומתארים באור יום קייצי, את כל מה שידיים פשוטות הפכו להיות ב5 שנים מאז נולדו בראשי בערב חורפי וחשוך (תרתי משמע כמובן).
מבחינתי לראות את כל מה שיצרתי וכתבתי ובניתי יחד עם דפנה שותפתי הנפלאה בשנים האחרונות נאסף ומתלכד למקום אחד אסתטי, מעוצב, מקצועי זה לקפוץ בתעוזה. לגדול בהכרזה. זה להגביר את הווליום ולעלות עוד קומה. אתם יכולים להכנס ולראות בעצמכם, למה אני מתכוונת ואם אתם עוקבים אחרי ידיים פשוטות מתחילת דרכן אתם מיד תבינו אותי.
לא סתם לקח לזה שנתיים. אתר חדש, זה ים של עבודה סיזיפית וזו גם קפיצת גדילה עסקית ואישית שפחדתי לעשות, אפילו שכבר קפצתי בעבר קפיצות שכאלו ואחרות. אני מרגישה עם ידיים פשוטות שממש כמו עם שני הבנים שלי, גם הישות הזו מלמדת אותי עד בלי די, לגדול ולהתפתח.
ידיים פשוטות לימדו אותי לדבר עם הפחדים שלי, להתחשב בהם אבל לא לתת להם לנהל אותי, לתת להם יד ולהמשיך ללכת. המשכתי ואני ממשיכה.
ידיים פשוטות לימדו אותי שלבקש עזרה זו לא חולשה, זה כוח ושלפעמים עוד זוג ידיים ולב זה כל מה שאני צריכה כדי לסיים פרויקטים מייגעים – אז תודה
ליואב טלמור הנהדר שעזר לי להביא את הטקסטים באתר אל קו הסיום, גאון, חכם, מוכשר בטירוף. רואה לב, בהיר במחשבה. ראו זאת כהמלצה לכל מי שזקוק לעזרה בכתיבת תוכן, הרצאה, אתר. המלצה זהב. לגזור ולשמור.
ידיים פשוטות לימדו אותי לסמוך על האינטואציות שלי ולהקשיב לבטן- תודה לliron shua (לירון שוע, למה לא הצלחתי לתייג אותך? למה?!) שתיכנתה ועיצבה את כל היופי הזה, תענוג היה לעבוד איתך, חידדת שאלות, התמסרת, נתת מעל ומעבר ורואים את זה. תודה על החיבוק והעידוד וגם על הקירקוע והדד ליינים. תודה על החזון העיצובי שהבאת. אם אתם לפני הסיוט הזה שנקרא "הקמת אתר", אתם רוצים שלירון תהיה זו שתלווה אתכם. אשת מקצוע משובחחחת.
ידיים פשוטות לימדו אותי להיות מורה – תודה לכל 17 המלוות בגישה, השותפות שלנו, שתוכלו לקרוא עליהן ולראות גם אותן פה באתר. אל תוותרו על לקרוא את הטקסטים שלהם על עצמם בלשונית של "מלוות בגישה". מבחינתי החלק הזה שבו הן מספרות על עצמן, הוא החלק הכי יפה באתר והכי מרגש בו. כל אחת מהן היא עולם ומלואו ולמען האמת המגדרית, תמצאו שם גם את נתן שהוא יקום מופלא בפני עצמו. רק אומרת ש… בקורס ההכשרה הבא שנפתח ב15/10 נותרו עוד 2 מקומות.
האתר החדש ממש לא מושלם ויש עוד ליטושים דיוקים ועבודה לעשות.
אבל ידיים פשוטות לימדו אותי, גם לוותר.
לוותר למשל על השלמות אז אני מעלה אותו לפני כל התיקונים האחרונים. תודה לירוני על סבלנות אין קץ.
שלמות זה מעייף, שלמות זה תובעני. התבגרתי ושיחררתי ואיזה קטע נעים זה לגלות שאני עדיין מבסוטה.
לחיי הויתורים,
לחיי ההליכה יד ביד עם הפחדים שלנו,
לחיי כל הקפיצות שעוד נכונו לי ולך,
לחיי הניסים הבקשות והתפילות הברורות (אך נטולות ההנחיות המצמצמות),
לחיי השלמת משימות מייגעות שנדחות.
שתהיה לכם שנה ברוכה ביצירה, הגשמה והתרחבות על אף, למרות ובזכות הכל.
לחיים.
יאללה אם כבר קראתם עד כאן ואתם לגמרי גיבורים וגיבורות, אז בבקשה תשאירו איזו הודעה בתיבת הפניות החדשה או אם תעדיפו אפשר גם ברכת יום הולדת – אני מתה מסקרנות מה דעתכם ואם כל הדבר הזה עובד היטב, מובן ונעים לעין…
http://pshutot.co.il ידיים פשוטות – הלוואי שהיה לי עוד זוג ידיים