הרצאות וסדנאות

קוראים לי רעות ויש לי צלקת מעל הגבה הימנית.
כשהייתי בת 5 קפצתי ראש, מערמת כריות ענקית, ישר על פינת השולחן בסלון.
אני זוכרת את הנסיעה הארוכה לבית חולים הדסה שבהר הצופים ואת הרופא הנחמד שניפח לי כפפה אלסטית לבלון.
יש משחק היכרות כזה – ״שם-צלקת״: כל אחד בקבוצה מציג את שמו ומספר גם על צלקת כלשהי שיש לו על הגוף.
אחר כך, גם אם לא זוכרים את השם של הבן אדם, לרוב כן זוכרים את הצלקת שלו ואת הסיפור שמאחוריה.
אני מאמינה שהמתנות המשמעותיות ביותר שיש לנו לחלוק עם אחרים הן הכאבים שאנחנו נושאים איתנו, המשברים שחווינו, והאופן שבו צלחנו אותם.
בהרצאה אספר לכם על כך, דרך הסיפור האישי שלי בהקמת ידיים פשוטות, ודרך כמה מעשרות הסיפורים של הא.נשים שליוויתי לאורך השנים, אשתף מה למדתי מהם על יחד אמיתי, על נתינה, על קבלה ועל שינוי.
אז איך קוראים לכם ואיפה יש לכם צלקת?