תחת אותם שמיים

תחת אותם השמיים.
כולנו מרגישים תחת אותם השמיים.
נפגעתי היום ממישהי.
אחרי שעה היא הגיעה אלי קרוב, התנצלה מהלב והביאה לי זר פרחים.
כששבתי הביתה, תחת אותם השמיים, ראיתי שהעץ שבגינה שלי, שוב מתמלא בלימונים.
תחת אותם שמיים.
אני חושבת איך הצרכים דומים, איך הפחדים משלימים.
ואיך זה שכולנו מבקשים בדיוק את אותם הדברים הפשוטים,
להרגיש שייכים. להיות קרובים.
כולנו חולמים, תחת אותם השמיים.
עבדתי היום עם מישהי חדשה, גילגלנו ביחד מחשבות ומילים על החלום החדש-ישן שלה, כשעודדתי אותה להמשיך לחלום אותו ולקפוץ אל התהום הלא ידועה ומוכרת שלו, אז נזכרתי שפעם מתחת לשמיים, קראתי שיר של רומי, הוא כתב שם משפט שנגע בי:
איך לומדות הציפורים לעוף?
הן קופצות אל התהום ושם צומחות להן כנפיים.
תחת אותם השמיים.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

הצעות, מודעות ועידכונים

הסתיו בפתח

אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

לפתוח חלון ביחד

כמו צעידת ערב, ברחוב עירוני, מלא בחלונות מוארים כך אני גוללת לאורכו של הפייסבוק שלי בשעת לילה מאוחרת.
מציצה פנימה בסקרנות ובפליאה אל תוך חייהם של אחרים. של אחרות. רק לפעמים אני מתגלה בפניהם, שידעו שנעצרתי לרגע אל מול חלונם המואר.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

כשהאהבה נוכחת

"כשהאהבה נוכחת, כל החלקים הלא אהובים, באים אליה כדי להרפא.
החלקים הלא אהובים שלי נבגדו ולכן הם לא בוטחים באהבה"
(אוהד פלא)

קרא עוד