אלמלא

איך מספרים על דבר ממש גדול שקורה, בפוסט ממש קצר, שתכף יחלוף?
מנסה:
אלמלא כל הפניות מירושלים, ב״ש, ערד, מודיעין, תל-אביב, הרצליה, טבריה, צפת ועוד ועוד שמגיעות אלינו בכל שבוע, שמסורבות בנימוס בגלל המרחק והעומס, אז כנראה שבכלל לא הייתי חושבת על זה.
אלמלא כל השאלות והמיילים על האפשרות לעבוד איתנו יחד, להצטרף לעשייה שלנו, לאמץ מאיתנו את הפניות העודפות, לשתף איתנו פעולה, אולי בכלל לא הייתי חושבת שזה ריאלי .
אלמלא דפנה השותפה שלי שרוקמת איתי בעדינות וברגישות את הנתיב הזה, זה בכלל לא היה מתאפשר.
אלמלא הגורל והמזל שמלווים אותי בדרך הזו, מתובלים באמון שלי בעצמי ובתעופה מפתיעה, זה כנראה מזמן כבר היה נגנז.
אלמלא כל עשרות האנשים שליוותי בשלוש שנים האחרונות, זה כנראה לא היה משהו ממשי, אלא סתם קונספט נחמד כזה, עם לוגו ועיצוב נפלא (Haviva Seligson) ועמוד נחיתה יפהפה (Danielle Peleg&Alon Eitan).
אלמלא היועץ העסקי הנפלא (Tal Eitan) שליווה אותי בתחילת דרכי ונתן בי כל-כך הרבה אמון ואהבה זה בכלל לא היה מתפתח.
ואלמלא כל 2,500 ומשהו העוקבים שמשתפים ומגיבים לפוסטים. שזה אתם, אתם אתם, אני בכלל בכלל לא הייתי מעיזה לחשוב שזה משהו שיש לו סיכוי. תודה!
(אלמלא. אני אוהבת ת׳מילה הזו)
________________________________________
באמצע נובמבר 2018 בימי חמישי, אחת לשבועיים, זה יקרה.
דפנה ואני פותחות את ״קורס ההכשרה הראשון של ידיים פשוטות״
וכשהקורס הזה יסתיים באזור פסח 2019, אנחנו נהיה משפחה – משפחת העוסקים והעוסקות בידיים פשוטות, שפרושה ופועלת בכל רחבי הארץ.
ואני כבר מדמיינת שזו משפחה, שתדע לעבוד יחד, לחלוק דרך, להעביר בתוכה פניות ולבשר בכל מיני דרכים שיש מקצוע חדש בעולם, שיש שרות שהוא לא פריבלגיה אלא זכות נגישה ושימושית לכל מי שנמצא מדי פעם או כבר תקופה בעומס, משבר, קושי ושינוי.
וזה אומר שסוף כל סוף, יהיה גם לי למי להתקשר כשאני אבקש לעצמי ידיים פשוטות…
מדמיינת שיש שרות, לכל מי שמבקש לעצמו עוד זוג ידיים שמחוברות גם ללב שמגיעות עד פתח הבית באילת או בעפולה, או לא משנה איפה, רק כדי לעשות ביחד את מה שכרגע קשה לעשות לבד.
ואם זו לא בשורה מרגשת מספיק, אז אני בטוחה שאם תתקשרו אלינו (דרך האתר שמופיע כאן למטה) כדי להתעניין בקורס הזה ובכל הפרטים הנוספים שנשלח לכם במייל או סתם כדי לברך על הקפיצה, אז תוכלו גם לשמוע כמה זה משמח אותנו ועד כמה אנחנו מחכות ומצפות לזה.
4/10 בשעה 16:00 נגיע להרצליה למפגש הכרות, שאלות ושיחות אישיות.
11/10 אותו הדבר אבל בשעות הבוקר. בצפון (גוש שגב)
תודה!
(ואם נחשפתם פעם ראשונה אז מוזמנים להכנס לעמוד שלנו ״ידיים פשוטות״, לקרוא קצת סיפורים ופוסטים ולהבין על מה ולמה ומה זה בכלל)

בתמונה : זו סבתא שלי (הימנית מכולן) ושתי האחיות שלה טויה ורנה (שתמיד קצת פחדתי מהן) מגלגלות קובה ביחד, כי מה פתאום לגלגל קובה לבד? השתגעתם?
ואני הילדה באדום, מסתכלת על השמחה והיצירה המשותפת שלהן בסקרנות, לומדת מהן ומקבלת השראה לחיים וגם לצעד הנוכחי…

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

הצעות, מודעות ועידכונים

הסתיו בפתח

אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

לפתוח חלון ביחד

כמו צעידת ערב, ברחוב עירוני, מלא בחלונות מוארים כך אני גוללת לאורכו של הפייסבוק שלי בשעת לילה מאוחרת.
מציצה פנימה בסקרנות ובפליאה אל תוך חייהם של אחרים. של אחרות. רק לפעמים אני מתגלה בפניהם, שידעו שנעצרתי לרגע אל מול חלונם המואר.

קרא עוד
מחשבות, תובנות והגיגים

כשהאהבה נוכחת

"כשהאהבה נוכחת, כל החלקים הלא אהובים, באים אליה כדי להרפא.
החלקים הלא אהובים שלי נבגדו ולכן הם לא בוטחים באהבה"
(אוהד פלא)

קרא עוד