מיניות שוכנת בגוף ולגוף יש אינטליגנציה משלו

מיניות חיה בתוך הגוף. בגוף את מרגישה אותה. בגוף את מבינה. מיניות זה לא עניין אינטלקטואלי, מנוסח ורהוט. מיניות עובדת טוב יותר כשהראש מונח בצד, איפה שהמילים שלך נגמרות שם היא מתחילה. תכירי את עצמך. תכירי את גופך ובשביל זה את לא צריכה מילים. את צריכה מראה, זמן, סבלנות, שקט ולפעמים מוזיקה. זה מפתיע אבל לפעמים מה שאת חושבת ואומרת, זה ההפך ממה שהגוף שלך חושב ומדבר. תקשיבי לו, תני גם לו להתבטא. הוא יודע את הסודות שלך לפנייך והוא תמיד מדבר אמת. (וכשאת בוחרת ללכת לטיפול סביב המיניות שלך, אל תסתפקי בטיפול של מילים בלבד).

את משתנה וזה הדבר היחיד שקבוע בך

תכירי את המהות המחזורית שלך, את הגליות הרגשית, התודעתית ואת השינויים היומיומיים שחולפים בך. את משתנה ללא הרף. רגע קצרצר לא מסתכלים עלייך ואת כבר אחרת. תכירי את המהות של השינוי, תתיידדי איתה ואז אחרי שתכירי ותתחברי אליה, תכנעי בפניה. תנשאי על הגל הזה. הוא לא עשוי רק מהורמונים, חלב אם או דימום חודשי. הוא חזק ממך והוא גם היופי שלך (ושל הנשים כולן) ובהקשר הזה כל האנרגיה המינית שלך שלובה בו. תתאהבי בו בגל הזה, תתאהבי בך.

תתרגלי התמסרות

לא רק אל הפרטנר שאיתך ולהובלה שלו, אלא גם אלייך, אל האפשרות שאת ראויה, שמותר לך, תתמסרי אלייך. כמה עונג את מוכנה לחוות? מותר לך? למה לא? מה יקרה אם כן?

תבדקי את עצמך. אולי התמכרת?

מה שאת אומרת לעצמך עלייך ועל מיניות שלך. זה רק סיפור. עוד סיפור. אם הוא לא תומך בך, מחזק אותך ומניע אותך אל מה שאת מבקשת לעצמך אז אולי הוא לא הסיפור הנכון… שני אותו, תחליפי אותו, כתבי לך סיפור חדש. עשי זאת בעדינות ובלי דרמות. ובעניין דרמות אני יודעת מעצמי שהרבה פעמים בחרתי לסבול, זוכרת פעמים בהן השתמשתי בסבל שימוש לא ראוי, שימוש עודף, נצמדתי אליו, נכרכתי בו. אפילו התמכרתי לו. הסבל הוא סוג של סם ולא קל להגמל ממנו. אם הגמילה קשה ולא מגיע שום קצה חוט לסיפור חדש. בקשי עזרה.

בקשי מה שמגיע לך

את צודקת לגמרי, מגיע לך הכי טוב. אבל את צריכה להיות מסוגלת לבקש אותו. בקשי את מה שמגיע לך. תגידי מה שאת רוצה שיקרה. בקשי ברור, לא בתלונה, לא בבושה ולא בתחינה. בקשי כי מגיע לך. בקשי כמו מלכה. את זו שמכתירה את עצמך. אף אחד לא ימליך אותך. הכתר שלך כבר נמצא אצלך, הוא לא שייך לאף אחד וזה כמובן לא קשור רק במיניות. האם מגיע לך מישהו שרואה אותך? שאת יכולה לסמוך עליו ולהתמסר אליו? מגיע לך מישהו שאפשר גם להכניע אותו, לנהום עליו, לחתוך אותו לגזרים ולבכות איתו מעונג? מגיע לך מישהו כזה? או שאולי מגיע לך מישהו אחר? מה בדיוק מגיע לך? את כבר יודעת מה את רוצה? תבררי, תדייקי ואז בקשי. אל תתני לפרטנר שלך לנחש או תחכי בדריכות שהעולם יבין אותך לבד. בקשי מה שמגיע לך.

מאיפה להתחיל לבקש?

תתחילי בתשוקות שלך. תתאמני על משפט שמתחיל במילים: "בא לי ש…" זה יכול להיות קטנטן ופשוט, זה יכול להיות נועז ואמיץ. זה לא באמת חשוב מה זה יהיה. מה שחשוב זה שתמצאי את הדרך להיות ברורה ונינוחה כשאת מבקשת.

בלי סודות

יעזור לך אם תדברי על המיניות שלך עם החברות שלך ותשאלי אותן איך זה אצלהן. חפשי לך עדות אוהדת. חבר או חברה שאת יכולה לשתף אותם במה שעובר עלייך. כדי לפרוק, כדי לחלוק, כדי לקבל קצת פרספקטיבה. כל שיתוף יכול לעזור לך להעמיק את המסע המיני שלך, לחקור ולגלות אפשרויות חדשות. תהיי הראשונה שמדברת. מקסימום יצטרפו אלייך.

מיניות זה לא רק סקס

בטח כבר שמעת שמיניות זה לא לכבוש יעדים וגם לא לגעת בשיאים. זה קורה לפעמים וזה מדהים ונעים, אבל זה לא העיקר. העיקר זו התנועה, הזזת האנרגיה הפלאית הזו. כשהאנרגיה המינית זזה אז הקסם מתרחש. מיניות זה שדה של חקירה. מרחב להשתעשע בו, להתפתח ולגדול. זה מגרש המשחקים של המבוגרים. הכנסי אליו בלי יעדים ומטרות. הכנסי גם לבדך לפעמים. את לא חייבת שותפות.

אין טעויות בדרך לגאולה

קחי בחשבון שלפעמים תפלי מאיזו מגלשה או נדנדה, ככה זה כשמשחקים במגרש הזה. תעיזי את התעוזות האפשריות לך ואל תעצרי בפתח הדלת.

את יודעת להגיד ממי למדת?

ממי למדת להיות אישה מינית? מה למדת ממנה? יש לך מודל השראה? אולי כמה מודליות? האם גדלת בסביבה שבה מותר לך להיות מינית? האם למדת שמיניות זה טוב? זה מפחיד? לפעמים מודל השראה תסמן לך את הדרך ואפשר לקנא בה בכיף ('קנאת מגנט') חוצמזה, האם את יודעת להגיד – מה את רוצה לשנות במיניות שלך?

לכי לפגוש נשים שיכולות ללמד אותך, יש חוכמה גדולה במעגל הרחב, תתחברי אליו, אפילו פה בארץ הפייסבוק יש מלאן קבוצות וקהילות.

הוא לא חייב

הוא לא חייב ליזום, לא חייב לדעת מה עושים, לא חייב לרצות, לא חייב להוביל. הוא גם לא חייב לתת לך דבר, הוא לא ספק הצרכים שלך.

הוא השותף למשחק, לחקירה הזו ויש לו את המסע שלו.

תתענייני בשותף שלך. הוא בטח מחכה להתעניינות שלך. בפנטזיות שלו, בפחדים שלו, במודלים שלו להשראה, בכאב שלו, בהרגלים שלו, בדפוסים שהתקבעו אצלו, במקומות אליהם הוא שואף לצמוח ולהתפתח.

מוגש באהבה לעצמי ולאחיותיי הנשים.

באשר אתן במסע הגילוי הזה, גם אני שם איתכן.

רעות.