אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.

לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה,
כְּשֶׁכְּבָר מַמָּשׁ חָשׁוּךְ בַּחוּץ,
עוֹלָה וּמִתְדַּפֶּקֶת עַל דֶּלֶת לִבִּי,
תִּקְוָה סוֹאֶנֶת.
וְהַתִּקְוָה שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת לִי, שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.
שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר.
וְהִיא לוֹחֶשֶׁת לִי כָּל מִינֵי מִלִּים מַרְגִּיעוֹת
וּמְסַפֶּרֶת לִי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה רַק הוֹלֵךְ וְנַעֲשָׂה טוֹב יוֹתֵר,
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע,
וְשֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת.
בְּבִטָּחוֹן, הִיא מַפְצִירָה בִּי שֶׁאַפְסִיק כְּבָר לַדְּאֹג,
לָהּ וְלִי וְלוֹ וְלָהֶם וְלָהֶן.
כִּי כֻּלָּם הֲרֵי יִהְיוּ בְּסֵדֶר, כִּי הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהִנֵּה הִיא כָּאן,
וּסְלִיחָה שֶׁהִתְעַכְּבָה כָּכָה…
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.
וּלְבַסּוֹף גַּם פּוֹתַחַת לָהּ אֶת הַדֶּלֶת וּמַכְנִיסָה אוֹתָהּ פְּנִימָה אֵלָי וּמִתְיַשֶּׁבֶת מוּלָהּ.
מוֹזֶגֶת לָהּ כּוֹס תֶּה וְגַם לִי.
וְכָכָה
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע,
לְרֶגַע,
אֲנִי מַתְחִילָה לְהַאֲמִין לָהּ,
שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּסֵדֶר, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר,
שֶׁהָעוֹלָם הוֹלֵךְ וְרַק נַעֲשָׂה טוֹב יוֹתֵר.
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע.
הִיא מְסַפֶּרֶת לִי שֶׁאֵין לְאָן לְהַגִּיעַ,
שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת,
שֶׁהִיא כָּאן,
וְשֶׁזֶּה רַק מִשְׁתַּפֵּר וְהוֹלֵךְ,
הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּפֵּר.
וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת,
לְעַצְמִי וְאֵלֶיהָ.
מַבִּיטָה בָּהּ בְּרוֹךְ,
בְּתִקְוָתִי הַסּוֹאֶנֶת, הַנְּחוּשָׁה וְהַבְּטוּחָה כָּל כָּךְ.
אֲנִי מֵישִׁירָה אֶת עֵינַי הַיְשֵׁר אֶל עֵינֶיָּה הַשְּׁלֵווֹת,
מִתּוֹכָן קוֹרֶנֶת אֵלַי תְּמִימוּת אֵינְסוֹפִית. אֵינְסוֹפִית.
מָתַי שֶׁהוּא,
נִרְדַּמְתִּי בַּסָּלוֹן.
אֵיבָרַי רָפוּ וְנִשְׁמְטוּ עַל הַכַּר,
לִבִּי שָׁקַט.
חֲלוֹמוֹת כְּבָר נֶעֶרְמוּ בַּפִּנּוֹת הַתּוֹדָעָה וְהֵחֵלּוּ נִרְקָמִים וּמִתְגַּבְּשִׁים.
הִתְעוֹרַרְתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתָהּ יוֹצֵאת אֶת בֵּיתִי.
הִיא צָעֲדָה בְּשֶׁקֶט הַחוּצָה,
חָמְקָה אֶל הַלַּיְלָה הֶחָשׁוּךְ.
אוּלַי עָבְרָה לִנְקֹשׁ עַל דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת?
הַיָּמִים עֲמוּסִים.
אֲפוּפַת שֵׁינָה,
נִרְדַּמְתִּי שׁוּב, עִם הַבִּטָּחוֹן הַנָּעִים, שֶׁהִיא כָּאן.
מִסְתּוֹבֶבֶת לָהּ בֵּינֵנוּ.
נוֹקֶשֶׁת עַל הַדְּלָתוֹת בְּשָׁעוֹת קְטַנּוֹת.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

קורסים, סדנאות והרצאות

מה משותף לכולן?

הן כולן כבר עברו את אחד מארבעת קורסי ההכשרה של ידיים פשוטות והן נמצאות באתר שלנו בעמוד "מלוות בגישה". יש להן את ניסיון החיים והחכמה הנשית שלהן, יש להן נוכחות מיטיבה וארגז עם כלים פרקטיים שגם מלא בסקרנות ורצון לתמוך ולתת לך ידיים פשוטות. אפשר לקרוא עליהן ולפנות אליהן ישירות דרך האתר שלנו בלחיצה על הלשונית "מלוות בגישה".

קרא עוד
קורסים, סדנאות והרצאות

מה משותף לזו שאוהבת את עבודתה במשרד אבל מרגישה שהגיעה השעה שלה לעבוד עם א. נשים בתוך החיים?

קורס ההכשרה החמישי שלנו נפתח ב6.1.22. – הקורס מתמלא לו בנחת משביע רצון, מספר המקומות מוגבל.
רוצה להצטרף אלינו ? מוזמנת להשאיר את הפרטים שלך באתר ונחזור אליך
כנסי לכאן – https://pshutot.co.il/

קרא עוד