אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.

לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה,
כְּשֶׁכְּבָר מַמָּשׁ חָשׁוּךְ בַּחוּץ,
עוֹלָה וּמִתְדַּפֶּקֶת עַל דֶּלֶת לִבִּי,
תִּקְוָה סוֹאֶנֶת.
וְהַתִּקְוָה שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת לִי, שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.
שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר.
וְהִיא לוֹחֶשֶׁת לִי כָּל מִינֵי מִלִּים מַרְגִּיעוֹת
וּמְסַפֶּרֶת לִי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה רַק הוֹלֵךְ וְנַעֲשָׂה טוֹב יוֹתֵר,
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע,
וְשֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת.
בְּבִטָּחוֹן, הִיא מַפְצִירָה בִּי שֶׁאַפְסִיק כְּבָר לַדְּאֹג,
לָהּ וְלִי וְלוֹ וְלָהֶם וְלָהֶן.
כִּי כֻּלָּם הֲרֵי יִהְיוּ בְּסֵדֶר, כִּי הַכֹּל בְּסֵדֶר וְהִנֵּה הִיא כָּאן,
וּסְלִיחָה שֶׁהִתְעַכְּבָה כָּכָה…
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.
וּלְבַסּוֹף גַּם פּוֹתַחַת לָהּ אֶת הַדֶּלֶת וּמַכְנִיסָה אוֹתָהּ פְּנִימָה אֵלָי וּמִתְיַשֶּׁבֶת מוּלָהּ.
מוֹזֶגֶת לָהּ כּוֹס תֶּה וְגַם לִי.
וְכָכָה
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע,
לְרֶגַע,
אֲנִי מַתְחִילָה לְהַאֲמִין לָהּ,
שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ בְּסֵדֶר, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר,
שֶׁהָעוֹלָם הוֹלֵךְ וְרַק נַעֲשָׂה טוֹב יוֹתֵר.
מֵרֶגַע,
לְרֶגַע.
הִיא מְסַפֶּרֶת לִי שֶׁאֵין לְאָן לְהַגִּיעַ,
שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת,
שֶׁהִיא כָּאן,
וְשֶׁזֶּה רַק מִשְׁתַּפֵּר וְהוֹלֵךְ,
הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּפֵּר.
וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת,
לְעַצְמִי וְאֵלֶיהָ.
מַבִּיטָה בָּהּ בְּרוֹךְ,
בְּתִקְוָתִי הַסּוֹאֶנֶת, הַנְּחוּשָׁה וְהַבְּטוּחָה כָּל כָּךְ.
אֲנִי מֵישִׁירָה אֶת עֵינַי הַיְשֵׁר אֶל עֵינֶיָּה הַשְּׁלֵווֹת,
מִתּוֹכָן קוֹרֶנֶת אֵלַי תְּמִימוּת אֵינְסוֹפִית. אֵינְסוֹפִית.
מָתַי שֶׁהוּא,
נִרְדַּמְתִּי בַּסָּלוֹן.
אֵיבָרַי רָפוּ וְנִשְׁמְטוּ עַל הַכַּר,
לִבִּי שָׁקַט.
חֲלוֹמוֹת כְּבָר נֶעֶרְמוּ בַּפִּנּוֹת הַתּוֹדָעָה וְהֵחֵלּוּ נִרְקָמִים וּמִתְגַּבְּשִׁים.
הִתְעוֹרַרְתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתָהּ יוֹצֵאת אֶת בֵּיתִי.
הִיא צָעֲדָה בְּשֶׁקֶט הַחוּצָה,
חָמְקָה אֶל הַלַּיְלָה הֶחָשׁוּךְ.
אוּלַי עָבְרָה לִנְקֹשׁ עַל דְּלָתוֹת אֲחֵרוֹת?
הַיָּמִים עֲמוּסִים.
אֲפוּפַת שֵׁינָה,
נִרְדַּמְתִּי שׁוּב, עִם הַבִּטָּחוֹן הַנָּעִים, שֶׁהִיא כָּאן.
מִסְתּוֹבֶבֶת לָהּ בֵּינֵנוּ.
נוֹקֶשֶׁת עַל הַדְּלָתוֹת בְּשָׁעוֹת קְטַנּוֹת.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לָהּ, לְתִקְוָה שֶׁלִּי.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פוסטים אחרונים

קורסים, סדנאות והרצאות

"מקום לשבט" – אחרון לשנת 2022

אני מזמינה אותך להצטרף ליום "מקום לשבט" שאני מפיקה בפעם השלישית והאחרונה לשנה זו.
המפגש הקרוב מוקדש לנושא "נשיות" ומתקיים ב13.6.22 ביום שני בבנימינה.

קרא עוד
קורסים, סדנאות והרצאות

שיתוף ובסופו הזמנה

יצאתי לעולם הזה בת. הגעתי אחרי שני בנים.
זה ריגש את ההורים שלי.
אני הייתי חידוש.
לא היה לי בולבול, לא עלו השאלות על ברית מילה.

קרא עוד