אני זוממת בראש קודח ובלב נבון, את הקורס הבא שאלמד
זה לא יהיה עוד קורס הכשרה.
זה יהיה קורס אחר. דומה אך שונה.
קורס שלתוכו אצוק את המהות והתמצית של ידיים פשוטות.
מה משותף לכולן?
הן כולן כבר עברו את אחד מארבעת קורסי ההכשרה של ידיים פשוטות והן נמצאות באתר שלנו בעמוד "מלוות בגישה". יש להן את ניסיון החיים והחכמה הנשית שלהן, יש להן נוכחות מיטיבה וארגז עם כלים פרקטיים שגם מלא בסקרנות ורצון לתמוך ולתת לך ידיים פשוטות. אפשר לקרוא עליהן ולפנות אליהן ישירות דרך האתר שלנו בלחיצה על הלשונית "מלוות בגישה".
"מה זה?! לאן נעלמת? מלא זמן לא ראיתי אותך!"
אותה הייתי מקבלת לקורס שלי בלי תשלום ואולי היא בכלל תבוא לשם בשביל ללמד אותי. אולי. כאלו מורות אני רוצה מסביבי.
מה משותף לזו שאוהבת את עבודתה במשרד אבל מרגישה שהגיעה השעה שלה לעבוד עם א. נשים בתוך החיים?
קורס ההכשרה החמישי שלנו נפתח ב6.1.22. – הקורס מתמלא לו בנחת משביע רצון, מספר המקומות מוגבל.
רוצה להצטרף אלינו ? מוזמנת להשאיר את הפרטים שלך באתר ונחזור אליך
כנסי לכאן – https://pshutot.co.il/
המתנות המשמעותיות ביותר שיש לנו לחלוק עם אחרים
"המתנות המשמעותיות ביותר שיש לנו לחלוק עם אחרים, הן לא הכישרונות שלנו וגם לא המיומנויות שרכשנו אלא הכאבים שאנחנו נושאים והאופן שבו צלחנו אותם" (מצטטת כאן את עצמי).
ההרצאה הבאה שלי
ממש אשמח אם תחברו אותי להרצאה הבאה שלי. אני משוכנעת שהיא תהיה בקרוב, רק שעדיין אין לי מושג איפה בדיוק…
אולי יש לך רעיון שלא חשבנו עליו?
אישה יקרה, שאני מלווה בידיים פשוטות מחפשת להשתלב בעבודה קבועה ב'מקום בעל אופי מארח' באזור הצפון.
הרצאה לחבורה של עובדות סוציאליות
מחר בבוקר, אני מעבירה הרצאה ב'יום צוות' לחבורה של עובדות סוציאליות, שמחברות א.נשים לעוצמה ולכוחות שלהן ותומכות בהן להכנס מחדש או לראשונה אל עולם התעסוקה. אני מתרגשת!
מצורפת הזמנה לנתינה משמעותית לכל מי שמסתובב בעולם עם לב פתוח, אהבת אדם וגישה למילים כתובות:
בעבודתי בידיים פשוטות זכיתי להכיר גבר מקסים, חולה בסרטן סופני שחי בת"א.
הסתיו בפתח
אשכרה.
הסתיו בפתח.
אני יושבת מחוץ לפתח ביתי. צינה. קור. אני מביאה לי משהו להתכסות. יש לי עור ברווז. כמה זמן לא היה לי עור ברווז. הצרצרים מצרצרים סביבי. מקיפים אותי בצר-צר- צר-צר הקצוב, העיקבי שלהם.