מזל טוב!
הרגע קלטתי שלידיים פשוטות, מלאו לפני חודש, 5 שנים!
הלב שלי גאה בי, גאה על הדבר הטוב הזה שיצרתי בעולם.
רעיון חולף שנבט לי בלב והפך מנבטוט שברירי לעץ צעיר שמשתרש לו בעולם המציאות, מלבלב ומפיץ טוב.
תהליך ליווי במתנה
מאז שיצרתי את ידיים פשוטות לפני חמש שנים, בכל שנה ביום הולדתי, אני נותנת תהליך ליווי אחד ללא עלות. השנה לכבוד יום הולדתי ה-38 אני רוצה ללוות גבר. אחרי שנתתי את השרות הזה להרבה מאוד מאחיותיי, אני רוצה לתת את השרות הייחודי הזה לאחד מאחיי
מה תרצי להיות שתיהי גדולה
״אז מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?״
ואפשר גם בגרסה הזו: ״אז מה את עושה בחיים?״
שזו ההתפתחות המאוחרת יותר של השאלה המצמצמת הזו.
יצירה משותפת
כשדפנה הצטרפה אלי לשותפות בעסק זה לא היה כדי שגם היא תושיט ידיים פשוטות ויחד נהיה 4 זרועות ו2 לבבות. הקליניקה שלה הייתה מלאה והיא אישה עסוקה שיוצרת ועסוקה בפיתוח של דברים נוספים ומרשימים כמו "תנאים של חיבה" שזה פרוייקט מקסים במיוחד שדורש פוסט משל עצמו.
כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות
"כל שינוי מתרחש פעמיים, פעם אחת בדימיון ופעם שניה במציאות" (רובין שמאה)
תפס אותי המשפט הזה, אם כי נדמה לי שכל שינוי גדול ומשמעותי שעשיתי בחיי התרחש הרבה יותר מפעמיים לפני שבכלל מצאתי תעוזה בתוכי לדמיין אותו.
אלוהי השיווק ופיות הפירסום
מעיין כתיבת הפוסטים שלי בידיים פשוטות התייבש, ריק.
כלום מכל כיוון. כלום.
כבר חודשים על גבי חודשים שלא הנבעתי מתוכי שום פוסט שמספר מה קורה בידיים פשוטות, כבר נצח שלא כתבתי שום פוסט שמביא איזה סיפור עם חוויה.
ולנטינה מחפשת משרה חדשה
זהו זה. היא נפטרה בשיבה טובה, מותה היה רך וחשוב. לנו שנשארנו על גדת החיים, חשוב לפגוש כך את המוות, כה טבעי ומתבקש וכה נוקב וחד משמעי.
תמיד מסתורי גם כשהוא צפוי בתכלית.
תשמרו להם על האור דולק
ילד, ילדה. מה הם מבקשים מהוריהם הפרודים? הגרושים? הנפרדים?
הם מבקשים דברים רבים ואחת הבקשות הגדולות והחשובות שלהם היא לדעת שהאהבה שלהם שמורה,
שהאהבה שלהם ראויה ושהיא מוערכת.
לא אהבתם של הוריהם זה לזו, שהרי הם בחרו להפרד,
ובשלב מסויים עם התקשורת הכנה והפתוחה שלכם עם ילדיכם, הם יעכלו את העובדה המורכבת הזו.
אומץ
אני חושבת על אומץ.
אני חושבת על גיבורי תרבות.
ועל כל מיני גיבורות בעל כורחן. אני חושבת על הנשים האמיצות שליוויתי בשנים האחרונות, ועל אלו שאני מלווה בימים אלו. נזכרת בכל הגברים האמיצים, שהתקשרו וביקשו לעצמם ידיים פשוטות ושהעזו ללא בושה ופחד לקבל את עזרתי.
להתערבב בעדינות בתוך חיים של אחרים
להיות מדי פעם שחקנית המשנה ולא הגיבורה של הסיפור.
להיות לרגעים מדודים כוכב לכת שמקיף ולא רק השמש הזו שהכל סובב סביבה.
לראות את האור בכל החלונות.
קצת לשכוח אותי, כדי קצת להזכר.